You are currently viewing הבנת הקומורבידיות בין לקויות למידה ספציפיות

הבנת הקומורבידיות בין לקויות למידה ספציפיות

הגדרות עדכניות והמשמעויות של קומורבידיות בהפרעות למידה

הפרעות למידה ספציפיות (SLD) כפי שהן מוגדרות ב-DSM-5, ICD-10 וחוק IDEA האמריקאי, מתייחסות לאוכלוסייה הטרוגנית שבה אנשים מציגים קשיים בקריאה, כתיבה או מתמטיקה. מחקרים מראים כי לרוב קיימת חפיפה בין סוגים שונים של SLD, לדוגמה, קשיים בקריאה מופיעים עם קשיים בכתיבה או במתמטיקה, בשיעורים גבוהים מהמצופה באקראי. מצב זה, שבו קיימות מספר הפרעות באותו אדם, מכונה קומורבידיות, והוא מהווה אתגר תאורטי ומעשי משמעותי.

מרכז המחקר CLDRC והגישה המחקרית הרב-תחומית

מרכז המחקר להפרעות למידה בקולורדו (CLDRC) הוא גוף רב-תחומי החוקרת את האטיולוגיה, הנוירופסיכולוגיה והתוצאות ההתפתחותיות של SLD באמצעות מחקרי תאומים. יותר מ-6,000 משתתפים נכללו במחקר מאז 1991, תוך שימוש במדדים נרחבים של הישגים אקדמיים, תפקוד קוגניטיבי, ופסיכופתולוגיה.

מבנה הקשיים הלימודיים

הממצאים מאשרים את קיומם של ממדים שונים אך קשורים של הישגים אקדמיים: קריאה (הכוללת קריאה מדויקת, שטף והבנה), כתיבה ואיות, ומתמטיקה (חישוב, שטף פתרון ופתרון בעיות מילוליות). כל אחד מממדים אלה נתמך על ידי מדדים ספציפיים ואובייקטיביים, ונמצא כי קיימות מתאמים בינוניים עד גבוהים ביניהם, במיוחד בין רכיבי הקריאה לבין עצמם ובין קריאה לאיות.

שיעורי קומורבידיות בין קשיי קריאה וקשיי מתמטיקה

החוקרים בדקו את שיעור הקומורבידיות על פי ספי חתך של הישגים נמוכים (עשירון תחתון) ומצאו כי בין 47% ל-63% מהילדים עם לקות קריאה גם הציגו קשיים במתמטיקה, תלוי באילו ממדים של הקריאה או המתמטיקה מדובר. לדוגמה, שטף הקריאה נמצא קשור במיוחד לשטף מתמטי ופתרון בעיות. לעומת זאת, הבנת הנקרא נמצאה קשורה יותר לפתרון בעיות מילוליות מתמטיות.

ad

מרכיבים גנטיים וסביבתיים של SLD

מחקרי תאומים מראים כי לקויות למידה נובעות משילוב של מרכיבים גנטיים וסביבתיים. ניתוחי דפריס-פולקר (DF) הראו כי כל סוגי הלקויות נבדקות הם בעלי רכיב גנטי חזק (62% עד 77%), כאשר גם גורמים סביבתיים (בעיקר שאינם משותפים, כמו חוויות אישיות ייחודיות) תורמים במידה מסוימת (11%–20%).

הקשר הגנטי בין קשיים שונים

הקורלציות הגנטיות הגבוהות (r = 0.77–0.91) בין סוגי הקריאה תומכות בקיום גורמים גנטיים כלליים המשפיעים על כל תחום הקריאה. במתמטיקה הקורלציות היו בינוניות (r = 0.38–0.66), מה שמעיד גם על רכיבים גנטיים כלליים וגם על ייחודיים. בין קריאה למתמטיקה נמצאו גם מתאמים גנטיים משמעותיים (r = 0.69–0.79), המלמדים על גורמים גנטיים משותפים התורמים לקומורבידיות בין התחומים.

השלכות תפקודיות של RD, MD והקומורבידיות ביניהם

ניתוחי מעקב של חמש שנים הדגימו כי ילדים עם RD, MD, או שניהם (RD+MD) חוו קשיים ניכרים בתפקוד אקדמי, רגשי וחברתי. הקבוצה עם שתי ההפרעות הציגה את רמות הקשיים הגבוהות ביותר, כולל הישגים נמוכים, שיעור גבוה יותר של קבלת שירותי חינוך מיוחד, דחייה בלימודים, וכן שיעור גבוה יותר של תסמיני ADHD, הפרעת התנהגות, ודיכאון. לעומת זאת, רק לקות במתמטיקה הייתה קשורה בשימוש גבוה יותר באלכוהול וקנאביס לאחר חמש שנים, בעוד לקות בקריאה לא נמצאה קשורה לכך באופן עצמאי.

יציבות והתפתחות לקויות הלמידה

החוקרים מצאו כי RD (לקות קריאה) יציבה מאוד לאורך זמן, בעוד שפחות ידוע לגבי יציבות של קשיים אחרים. בנוסף, לקויות רבות ניכרות בהשפעתן רק בשלבים מאוחרים יותר בהתפתחות, לדוגמה, קשיי כתיבה המתגלים רק בתקופת התיכון וההשכלה הגבוהה, שבהם דרישות הכתיבה נעשות מורכבות יותר.

אטיולוגיה נוירופסיכולוגית ונוירוביולוגית

המודלים המוקדמים שייחסו את SLD לליקוי נוירופסיכולוגי יחיד כבר אינם תקפים. מודל "החסר המרובה" מציע כי קשיי למידה נובעים מצירוף של ליקויים, לדוגמה, עיבוד פונולוגי, מהירות עיבוד, שליפת שמות, ותפקודים ניהוליים. מחקרים מראים כי לכל אחד מהתחומים קשרים שונים לממדים של SLD: קשיי קריאה קשורים יותר לעיבוד פונולוגי, בעוד קשיי מתמטיקה קשורים יותר לעיבוד מספרי ומהירות עיבוד.

כיוונים עתידיים

בין המטרות העתידיות של המרכז:

  • הרחבת המדגמים כדי לבדוק מודלים מבניים מורכבים יותר.

  • בחינה של יציבות והתפתחות ה-SLD לאורך ההתבגרות והבגרות.

  • הכללת אמצעים נוירואימג'יים כדי לבדוק אילו מדדים עצביים ייחודיים לכל לקות, ואילו תורמים לקומורבידיות.

  • פיתוח מודל מקיף שמשלב גורמים גנטיים, סביבתיים, נוירופסיכולוגיים וקליניים להבנה מדויקת יותר של SLDs.

סיכום

המאמר מדגים בצורה מקיפה את השכיחות והמורכבות של קומורבידיות בין לקויות למידה שונות, במיוחד בין קריאה למתמטיקה. הוא מדגיש את הצורך במודלים מורכבים להבנת האטיולוגיה וההתפתחות של קשיים אלה, ומציע גישות חדשות למחקר עתידי שיכולות לסייע באבחון ובטיפול מדויק יותר.

ad

מקור

Willcutt, E. G., McGrath, L. M., Pennington, B. F., Keenan, J. M., DeFries, J. C., Olson, R. K., & Wadsworth, S. J. (2019). Understanding comorbidity between specific learning disabilities. New Directions for Child and Adolescent Development, 2019(165), 91–109.